יש מי שיגיד שהמול – השדרה הרחבה והמלכותית המובילה אל ארמון באקינגהם סתמית משהו. יכול להיות, באמת לאורכו אין כמעט דבר המעניין את המטייל. אך מטרת הרחוב, מלכתחילה, הייתה ליצור ציר נסיעה מפואר ופורמאלי לארמון המלכה. ולכן מן הסתם צבעו אדום, צבע מלכותי ומרשים לא רק בצבעו אלא ברוחבו, ובעצי הדולב היפים והגדולים הנטועים לאורכו.השדרה מתחילה בכיכר טרפלגאר, ועוברת דרך קשרת האדמירלות, צמוד אליה פארק סנט ג'ימסס היפה, אחד הפארקים היפים בעיר, ומצד ימין נמצאים מבנים שונים הקשורים לאצולה ולמלוכה בעבר ובהווה. בסופה של השדרה, בדיוק לפני הארמון, ניצב פסל, מצבת הזיכרון העצום לזכר המלכה ויקטוריה שהייתה מלכת האימפריה הבריטית בשיאה.
מקור שם השדרה הוא משחק שנהגה לשחק החברה הגבוהה והיה פופולארי מאוד במאה ה-17. המשחק שכלל כדור עץ, מחבט ורחוב ארוך נקרא "פאל מאל". הרחוב עוצב במסלולו הזה כבר בימי הרסטורציה, בימי המלך צ'ארלס השני.
ההליכה אולי משעממת, ובכל זאת, יש בה משהו מרשים בעוצמתו ובהליכה אל עבר המקום שאולי לא לכולם חשוב, אך בבריטניה מוסד המלוכה עדיין נחשב למוסד שלא יוותרו עליו בקלות. כאן מתנהלות תהלוכות ולא רק של חיילי המשמר ברוב פאר והדר, בימי ההולדת של המלכה ואירועים חשובים אחרים שאל הרחוב מתנקזים אלפי לונדונים ותיירים. בהחלט קשה להיות תייר בלונדון ולפסוח בדרך כל שהיא על המול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה