פארק סנט ג'יימס

בין האתרים המתויירים ביותר בלונדון נמצא פארק מקסים – זהו פארק סנט ג'יימס היפה כל כך. בלונדון יותר מ-3,000 פארקים וגנים, כך מספרים. אומרים שהיה זה חלק מתוכנית עיר הגנים לשיפור זיהום האוויר בעיר בעקבות המהפכה התעשייתית. אין פארק זה חלק מאותו שיפור של פני העיר והאוויר של לונדון – אך בהחלט הוא מוסיף הרבה ירוק, ומקום שפשוט כייף לשבת בו, לנוח בו מיום סיור, לאכול ולשתות קפה וליהנות מהפרחים, הדשא וכל בעלי החיים הייחודיים במקום.
הנרי השמיני מסתבר קנה את השטח הזה שהיה ביצתי מבית החולים סנט ג'יימס לנשים מצורעות, ומכאן שמו. הוא ייבש את הביצות, והביא למקום עדרי איילים. בתו, המלכה אליזבת', נהגה לצוד בגינות אלו. ובמאה ה-17 לאחר שנים של הזנחה, לאחר שבריטניה הייתה לרפובליקה קצרת ימים, ושב מלך לכס המלכות – היה זה צ'ארלס השני שהחיה את המקום, שיפץ אותו ועיצב אותו מחדש. בימי גלותו ישב בצרפת ולמד מהם גינון ואהבה לאסטטיקה. מסורת היא כי התייעץ עם אדריכל הנוף הצרפתי לה נוטרה שעיצב את גני ורסיי שהיו אהובים על המלך צ'ארלס. נטעו עצים, נוסף אגם והובאו עופות מים. כנראה שהוא כל כך אהב את המקום שהיו רואים אותו מתהלך בפארק עם פלגשיו השונות וכלבו ואף נראה שוחה באגם.
לאחר מכן שוב התדרדר מצבו של הפארק והמקום משך אנשים מפוקפקים ויצאניות רבות, ורק במאה ה-19 החלו שוב לטפח אותו. זהו אחד הפארקים היפים בעיר. מצד אחד הוא נראה טבעי כאילו לא נגעה בו יד אדם, אך בחלקים רבים של הפארק שפע של פרחים ועיצוב גינות מרשים ושילובי צבעי הפרחים פשוט גורמים למטייל להמשיך לטייל או לשבת בגינות. בפארק שבילי הליכה רבים, וספסלים אל מול האגם שבו שפע מיני עופות מים וביניהם גם ברבורים, אווזים, ברווזים וגם שקנאים רבים. האנגלים והאמת היא שגם התיירים אוהבים להאכיל את העופות – ותראו אנשים שברור כי בכל יום הם מופיעים במקום עם פירורי לחם ומיני מזון אחרים. גם בעלי החיים והעופות בכללם כבר התרגלו לבני האדם ולהמונים – הם כבר לא מפחדים.
פעם אחת הייתי בפארק יחד עם אחיותיי. אז הן היו קטנות, אולי בנות חמש ושבע. ישבנו על הספסל לנוח, הוצאתי את הסנדוויץ' שלי והתחלתי לאכול – ברבור או אווז חצוף התקרב אלי והוציא לי את הסנדוויץ' מהפה. אני שלא ממש שמחתי לחלוק את האוכל איתו נתתי לו את הסנדוויץ'. ואחיותיי שראו את התעוזה של האווזים החלו זורקות עלי חתיכות מהאוכל שלהן. האווז בלי להתבלבל החל מתקרב אלי, עמדתי על הספסל, וכמעט שגם הוא, קפצתי מעל הספסל, והוא אחרי, הן המשיכו לזרוק, והוא אחרי, אני רצה והוא אחרי. הן לא הפסיקו לצחוק, וגם אני, עד שבסוף איבדתי את הסבלנות לאור הריחות וההפרשות של האווז שרדף אחרי.
בגן מקומות קסומים לנוח, לאכול, לשתות ולפעמים גם תמצאו דוכני שתייה, ואפילו מעין בית קפה. אבל מי שבאמת אוהב את הפארקים בלונדון יכול להצטרף לסיורים המודרכים [בדרך כלל בחינם] הנערכים בפארק ומספרים את סיפורו של הפארק ומציגים את הצמחייה והחי.