יום שני, 1 ביוני 2009

היוניון ג'ק - דגל בריטניה


הדיוק אוף יורק

הדוכס מיורק, פרדריק אוגוסטוס, היה בנו השני של המלך ג'ורג' ה-3, ויש מי שאומר שהיה דווקא בנו המועדף. הוא עמד בראש הצבא הבריטי בתקופה חשובה וערך בו רפורמות שהועילו גם לחייל הפשוט. צעדים אלה הפכו אותו לאהוד ואהוב על הצבא. בימיו התחוללו מלחמות המהפכה הצרפתית – כשבהלכן צבא נפוליאון ניסה לכבוש חלקים לא מבוטלים מאירופה.
פרדריק נולד בשנת 1763 ונפטר בשנת 1827. כשנפטר היה בעל חובות אדירים של שני מליון לירות סטרלינג. השמועות אומרות שהציבו אותו על עמוד גרניט בגובה של כארבעים מטרים כדי שנושיו לא יוכלו להגיע אליו. המונומנט המרשים לזכרו נמצא ב- Waterloo Place, והמדרגות המובילות לשדרת המול מכונות מדרגות הדוכס מיורק. יד הזיכרון בעל עמוד הגרניט שמעליו פסלו של הדוכס הוצב כאן בשנת 1833. פני הדוכס מביטות אל משרדי המלחמה בוויטהול, מלמדות אולי משהו על תפקידו. 169 מדרגות מובילות אל מרפסת תצפית [אינו פתוח לציבור]. את יד הזיכרון מימנו קצינים וחיילים שתרמו יום עבודה עבור מפקדם האהוב שעמד בראש הצבא משנת 1798. מלבד עמוד הגרניט המרשים שאולי לא מוכר לכל אנגלי, זכרו של הדוכס הונצח דווקא בשיר ילדים מפורסם שמוכר כמעט לכל אנגלי.

קשת האדמירלות


הגדה הדרומית של התמזה

בשנים האחרונות הגדה הדרומית החלה למשוך אליה תיירים. אני חושבת שזה בעיקר בזכות האתרים היחסית חדשים הפועלים באזור, שמושכים הרבה מאוד תיירים ומקומיים. הכוונה כמובן לגדה הדרומית של נהר התמזה. האזור מבתי הפרלמנט ועד מרכז האומנויות שליד גשר ווטרלו, הפך לאזור יחסית פופולארי. המבנה הגדול בגדה הדרומית הנמצא מול הפרלמנט היה בעבר משכנו של המועצה העירונית, מעין עיריית-על של העיר לונדון. מוסד זה בוטל באמצע שנות השמונים של המאה ה-20 והיום במבנה יש מלון, אתר "האקווריום של לונדון" וכן "עולמו של דאלי" שמספרים על האתר שהוא קצת הזוי. לאורך הגדה גם "עין לונדון", גלריות שונות, מסעדות ומשכן תרבות לאומנויות של הגדה הדרומית. יש גם טיילת נחמדה לאורך גדת נהר התמזה שנחמד לטייל לאורכה, לאורך הטיילת בעונת התיירות מתקבצים לאזור גם שחקנים, מוקיונים ודומיהם הנמשכים לתיירים הרבים בתקווה לעשות קצת כסף.

צ'יינה טאון


הגלריה הלאומית


בתי הפרלמנט

אין תייר שמבקר בלונדון ולא מגיע לבתי הפרלמנט. בתי הפרלמנט והשעון המפורסם – הביג בן הפכו לאחד המקומות המוכרים ביותר בעולם, ומזמן היו ל"גלויה" לכל תייר באמצעות מצלמתו. בתי הפרלמנט הם לא רק סמל לדמוקרטיה, ולא סתם דמוקרטיה אלא אחת הקדומות בעולם, אלא הם סמל האימפריה הבריטית, של אנגליה ואחד מסמלי העיר.
שמם הרשמי של בתי הפרלמנט הוא "ארמון ווסטמינסטר" המעיד על עברו. במקום נבנה ארמונו של אדוארד המוודא כבר במאה ה-11, אחריו נכנס לארמון זה הכובש החשוב וויליאם מנורמנדי או בשמו וויליאם הכובש. עד שנת 1512 המקום היה ארמונם הרשמי של מלכי אנגליה, והוא הורחב ושופץ במהלך השנים. בשנת 1512 נראה שהנרי ה-8 לא חש מספיק נוח בארמון, וחמד את ארמון וויטהול הסמוך שהיה משכנו של יועצו ווסלי. במהלך השנים נערכו בו שינויים והוא שימש למטרות שונות, אך עם הזמן החלו להתכנס במקום מי שיהפכו לבסוף לנבחרי העם, ולבסוף כאן היה משכנו של בית הנבחרים וכן בית הלורדים.
אחד האירועים המעניינים ביותר המתקשרים למקום [מתוך רבים] הוא סיפורו של גאי פוקס, שקיבל על עצמו את האמונה הקתולית ויחד עם שותפיו זממו לפוצץ את המבנה ולהרוג את המלך ג'יימס הראשון ושריו. אלא, הם נתפסו במרתפי הבניין. מאז, לקראת פתיחת מושב הפרלמנט, עדיין מחפשים ובודקים את המרתפים שומרי הראש של המלכה. מי שמכיר את האנגלים לא יתפלא ויבין מהו כוח המסורת. חוץ מזה בכל שנה ב-5.11 עד היום ישנם זיקוקים בכל שמי לונדון לזכר אותו חמישי בנובמבר 1605.
הבניין נשרף כמעט עד היסוד בשנת 1834 ורק מעט נותר מהמבנה מימי-הביניים. כמה שנים לאחר מכן החלו כבר בשיקום המבנה ומתוך 97 הצעות התקבלה תוכניתו של האדירכל צ'ארלס בארי. המבנה שנבנה הוא זה – מבנה ניאו גותי, מרשים ביותר. גם פנים המבנה יפה ובו שכיות אומנות רבים. אך לא שפר עליו גורלו ובימי הבליץ – במלחמת העולם השנייה ספג הפרלמנט מכה קשה ממטוסי האויב הגרמני, ולאחר המלחמה שוב החלו שיפוצי המבנה.
בימים מסוימים ובבקשה מיוחדת ניתנת אפשרות לבקר בחלק מהמבנה, ואם אינכם יכולים להיכנס מספיק גם להסתכל – בעיקר כשבסביבה אתרים חשובים נוספים כמו קתדרלת ווסטמינסטר, גני ויקטוריה, מגדל התכשיט, כנסיית סנט מרגרט, גשר ווסטמינסטר ועוד.